בעידן שבו משבר האקלים והצורך בצמצום פליטות גזי חממה הופכים לנושאים בוערים, אנרגיה סולארית היא פתרון זמין, נקי ומשתלם. אם בעבר התקנת מערכות סולאריות הייתה נחלתם של בעלי בתים פרטיים בלבד, כיום גם דיירים בבניינים משותפים יכולים לקחת חלק במהפכה ולהפוך כל גג לנכס מניב – גם סביבתית וגם כלכלית.
חובה חדשה על הגגות בישראל: מהפכה סולארית שתשנה את מפת האנרגיה
בעקבות יוזמה ממשלתית משולבת של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון, מדינת ישראל יוצאת לדרך חדשה ומשמעותית בתחום האנרגיה הסולארית: התקנות החדשות, שעליהן חתם שר הפנים משה ארבל, מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות לייצור חשמל סולארי על גגות מבנים חדשים, והופכות כל גג ציבורי, תעשייתי או פרטי, לחלק אינטגרלי מהחזון האנרגטי של ישראל.
משבר האקלים, המחסור בקרקע והצפיפות העירונית – מכתיבים שינוי
המהלך נולד מתוך צורך דחוף להתמודד עם שלושה אתגרים מרכזיים:
- מחסור חמור בקרקע פנויה במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל
- הצטופפות הערים והתרחבות המרחב הבנוי
- החמרה במשבר האקלים, המחייב מעבר לאנרגיה נקייה ומתחדשת
התקנות נועדו להמיר את החזית העליונה של המבנים, הגגות, מאזורי תפעול נטולי שימוש, לנכסים מניבים של ייצור אנרגיה ירוקה.
אנרגיה סולארית: איך זה עובד בפועל?
מערכת סולארית שמותקנת על גג הבניין קולטת את קרני השמש וממירה אותן לחשמל.
החשמל שנוצר מוזרם לרשת החשמל הארצית – ובתמורה, ועד הבית או היזם שמוביל את הפרויקט מקבל תשלום מחברת החשמל.
לעיתים החשמל משמש את הדיירים עצמם לצריכה שוטפת (תאורת חדרי מדרגות, מעלית, מערכות מים ועוד), מה שמוביל לחיסכון בחשמל של ממש.
התקנת מערכות סולאריות בבניינים משותפים: היתרונות
- הכנסה שוטפת לבניין – התקנת מערכת יכולה להניב אלפי שקלים בשנה.
- חיסכון בצריכת החשמל הציבורי – פחות הוצאות חודשיות לדיירים.
- שיפור ערך הנכס – בניינים עם מערכות סולאריות נחשבים מתקדמים יותר.
- תרומה לסביבה – הפחתת פליטת מזהמים ומעבר לאנרגיה מתחדשת.
אתגרים ופתרונות
אחד האתגרים המשמעותיים ביישום פרויקטים של אנרגיה סולארית בבניינים משותפים הוא הצורך בהסכמת הדיירים. התקנת מערכת סולארית על הגג נחשבת לשימוש ברכוש המשותף, ולכן מחייבת את אישור רוב הדיירים ולעיתים אף רוב מיוחס, תלוי בסוג השימוש ובתקנון הבניין.
תהליך זה עשוי להיות מורכב, במיוחד בבניינים עם מספר רב של דיירים או כאשר קיימים חילוקי דעות בנוגע לחלוקה ההכנסות מהמערכת.
בנוסף, יש להבטיח שהגג עצמו מתאים. גם מבחינה מבנית וגם מבחינה טכנית. גגות ישנים או גגות עמוסים עלולים לדרוש חיזוקים הנדסיים, דבר שמייקר את הפרויקט ודורש בדיקות מקדימות על ידי מהנדס מוסמך.
מעבר לכך, תיתכן דרישה להסדרה תכנונית מול הרשות המקומית, במיוחד באזורים עם מגבלות בנייה, שמירה על חזות עירונית או אזורים לשימור.
מימון, ליווי והקלות – כך מתגברים על החסמים
למרות זאת, בעשור האחרון חל שינוי משמעותי בנגישות לפרויקטים סולאריים.
כיום ישנם שלל פתרונות מימון נוחים, כולל מודלים של Zero CAPEX (התקנה ללא עלות ראשונית), ליווי משפטי ועסקי על ידי חברות המתמחות בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת, ואף מענקים ממשלתיים ותמריצים כלכליים שמעודדים יזמים וועדי בתים לצאת לדרך.
כל אלו הופכים את המעבר לאנרגיה סולארית להרבה יותר ישים, גם עבור בניינים מאוכלסים וצפופים.
מהפכת האנרגיה הירוקה בנתניה: מערכות סולאריות על גגות הבניינים המשותפים
בעיר נתניה החלו לפעול מספר פרויקטים פורצי דרך להתקנת מערכות סולאריות על גגות של מבני מגורים משותפים. מדובר ביוזמה עירונית רחבת היקף שמטרתה לקדם את השימוש באנרגיה מתחדשת ולצמצם את התלות במקורות חשמל מזהמים.
הפרויקטים זוכים לתמיכה מהעירייה ומשלבים שיתוף פעולה עם דיירי הבניינים, חברות ניהול וקבלני התקנות, במטרה להנגיש את הטכנולוגיה הירוקה לכלל הציבור.
היוזמה לא רק מסייעת בהפחתת פליטת גזי חממה, אלא גם מבטיחה חיסכון משמעותי בהוצאות החשמל של הדיירים לאורך זמן – וממצבת את נתניה כבית של אנרגיה: אחת הערים המובילות בישראל בתחום הקיימות ייצור אנרגיה סולארית בנתניה.
ומה עם בעלי עסקים ובתים פרטיים?
הטרנד הסולארי אינו נחלתם של דיירים בלבד. התקנת גג סולארי לבית פרטי מאפשרת חיסכון מהותי בעלויות החשמל הביתיות, במיוחד בבתים עם צריכה גבוהה (כמו חימום מים וחשמל תלת-פאזי).
גם בעלי עסקים מצטרפים למהפכה, גג סולארי לעסק מהווה לא רק השקעה סביבתית אלא גם אפיק הכנסה משתלם לטווח הארוך.
עתיד ירוק יותר שמתחיל בהחלטה אחת
המעבר לייצור חשמל מהשמש על גגות הבניינים הוא לא רק מהלך סביבתי חשוב, אלא גם מהלך כלכלי חכם.
ככל שיותר ועדי בתים, יזמים ובעלי עסקים יפעלו לניצול הפוטנציאל הגלום בגגות, כך נוכל כולנו ליהנות מסביבה נקייה יותר, עצמאות אנרגטית, וחיסכון אמיתי בהוצאות.
